כשישנה תחושת פחד או תגובה פיזית של פחד , ללא גורם ממשי או ידוע. ישנו איום אך הוא במחשבה לגבי העתיד או לגבי העצמי ולעיתים באופן מתסכל אפילו לא ברור מה הפעיל את תגובת הפחד. עם זאת, מתחת לפני השטח ישנו גורם (טריגר) שמפעיל מעין 'אזעקה'. האזעקה הזו היא הדרך של הגוף והנפש להתכונן לאיום המתקרב.
בפועל ההרגשה שנגרמת משתנה מאדם לאדם- צורות נפוצות הן: דפיקות לב, בחילה , לחץ בידיים/רגליים, כאב ראש, קושי לנשום וכן מחשבות חוזרות שקשה לעצור על נושא החרדה, מה עשיתי או אמרתי לפני כן ומה אפשר לעשות, באופן מעגלי. כשהמחשבות לא מביאות לתחושת פתרון אלא לתחושות של חוסר אונים, עצב וכעס.
מהי ה'אזעקה' של החרדה?
מול איום האדם פיתח מנגנון הישרדותי שנקרא בקיצור FFF, מנגנון בריחה-לחימה-קיפאון ( Fight-Flight – Freeze) מנגנון שמאפשר להעביר במהירות לגוף את האפשרות להגיב. לשם כך מופעלים הורמונים וניתנות פקודות שיוצרות עצירה של הפעולות השגרתיות (כגון עיכול- והרי לנו בחילה) ומגבירות זרימת דם לאזורים כגון גפיים. כמובן שהדבר מצריך גם פעולה מוגברת של הלב. כך שקצב הלב יעלה, הנשימה מהירה יותר, הפה יכול להתייבש, יוצר כאב ראש וכן הלאה.
גם המחשבות החוזרות הן הישרדותיות- בזכות היכולת של האדם לנתח מה היה ולחשוב מה יהיה – הוא יכול לשפר את הישרדותו.
מה עושים עם 'אזעקות שווא'?
המערכת הזו מועילה מול איום ממשי-פיזי שקורה עכשיו- לדוגמא: תוקף שרץ מולך. אבל המערכת הזו לא מועילה מול איום של מבחן, אדם מלחיץ או מול מחשבה מאיימת ולרוב גם לא מול אדם ש'תוקף' אותך באופן מילולי או בהתנהגות שלו. מול מצבים כאלה צריך ללמוד להרגיע את המנגנון המשוכלל של החרדה ו/או להפוך את הגורם המאיים-הטריגר ללא מאיים או לפחות מאיים.
איך אני מטפלת בחרדה?
אנחנו עובדים יחד בשני מישורים:
המטרה של העבודה על החרדה היא לא רק להפסיק אותה אלא ליצור התפתחות אישית דווקא מתוך הבנת והכלת הפחדים הכמוסים